עובדת הייטק בת 40, נשואה ואם לשלושה, החלה לסבול לפני כשנה מכאבים מפושטים בגוף, משינה טרופה, מחולשה, מדכדוך ומפגיעה בזיכרון. תפקודה בבית ובעבודה הלך והתדרדר.
לאחר סדרה מקיפה של בדיקות היא אובחנה כלוקה בפיברומיאלגיה.
פיברומיאלגיה (דאבת) הינה תסמונת המתבטאת, בין היתר, בכאבים מפושטים בגוף, בירידה קוגניטיבית, בדיכאון ובעייפות רבה, ובאופן כללי, הלוקים בתסמונת סובלים מפגיעה ניכרת באיכות החיים וכפועל יוצא מירידה משמעותית בכושר העבודה.
הואיל והיעדרויותיה מהעבודה הפכו תכופות יותר ויותר, פנתה העובדת-המבוטחת אל חברת הביטוח המבטחת אותה בביטוח אובדן כושר עבודה וביקשה להכיר בה כמי שאיבדה את כושר עבודתה כמהנדסת.
כאן המקום לציין כי הביטוח שנערך לעובדת הוא ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי-ספציפי – היינו למקצוע המוגדר בו עבדה, ולא ביטוח אובדן כושר עבודה כללי, אשר מקנה למבוטח מטריה ביטוחית צרה יותר, בהתאם להשכלתו, להכשרתו ולניסיונו, מה שמאפשר לחברת הביטוח גמישות רבה יותר בדחיית הזכאות.
למרבה ההפתעה, או שלא, לאחר שנבדקה ע"י מומחים מטעם חברת הביטוח ולאחר שהללו עיינו במסמכים הרפואיים שהומצאו להם מאת הראומטולוג והפסיכיאטר המטפלים, השיבה המבטחת כי "לא איבדת באופן מוחלט או חלקי על פי הפוליסה את הכושר לעבודה" ודחתה את תביעתה.
בנקודה זו, פנתה המבוטחת אל משרדנו.
משרדנו ניהל משא ומתן עם חברת הביטוח, תוך שהוא מגבה את טענותיו בפסיקה שדנה במקרים דומים, ולבסוף הובקעו ביצורי קו מאז'ינו של חברת הביטוח, והמבוטחת קיבלה את תגמולי הביטוח רטרואקטיבית, החל ממועד אבחון התסמונת.
אלא שההכרה בזכאות השתרעה קדימה רק למשך חודשים אחדים, או אז נקבעה לה בדיקה רפואית נוספת ע"י המומחים הרפואיים מטעם חברת הביטוח.
הפעם הגיעה המבוטחת לבדיקה כשהיא מלווה ע"י משרדנו ומצוידת בתיעוד הרפואי המתאים, אשר נשלח אל חברת הביטוח מבעוד מועד, ולא נותרה בידי מומחי הוועדה הרפואית אלא לקבל את עמדת המומחים מטעם המבוטחת ולהאריך את זכאותה, לפי שעה, למשך שנה נוספת.
מי ייתן ולסיפור הזה יהיה סוף טוב, במובן זה שאותה אישה צעירה, שהיא גם רעייה, אם ועובדת הייטק, תשוב לאיתנה ותחזור להיות חיונית ופרודוקטיבית בכל תחומי החיים, אבל עד אז, ולפחות בתקופה הקרובה, כל עוד מצבה אינו מאפשר לה לחזור למעגל העבודה, היא תזכה לקבל את תגמולי הביטוח המגיעים לה – סכום המתבטא בקרוב לעשרים אלף ₪ מדי חודש.
בריאות!